צילום: הרשתות החברתיות

אם אתם עדיין לא מכירים את ארבע בלדריות הסמים, יש כאן שלוש אופציות:
* או שאתם לא צורכים כמעט מדיה חברתית.
* או שאתם כמעט לא צורכים אקטואליה.
* או שניהם יחד.

המקרה הזה סוקר בעשרות כתבות בעיתונות הכתובה והמקוונת ובמקומונים כיוון שהוא יצר באז תקשורתי וחברתי ענק.
מאז צאת הידיעה הראשונה אודות הפרשה ועד עכשיו, ישראל לא נחה. בעיקר ברשתות החברתיות – שם החגיגה לא מפסיקה.
אני באופן אישי נחשפתי למקרה במספר קבוצות פייסבוק, באינסטגרם, בווצאפ ובחלק מהמקרים זה אפילו הגיע ללינקד-אין.
אז מה אני בעצם רוצה לומר?

יש כאן שני דברים שאפשר ללמוד באופן מובהק על שיווק מהמקרה הזה:
הראשון, RTM (Real Time Marketing) – שיווק בזמן אמת. מהו שיווק בזמן אמת?
היום, בעידן הרשתות החברתיות, כשכתבה או אירוע מתפוצצים וכולם שמעו עליהם, אפשר לנצל את זה לטובת השיווק שלנו.
השני, פרסום שלילי: רבים נוטים לחשוב שכל פרסום, כולל פרסום שלילי הוא פרסום טוב, כי לא משנה מה התוצאה, העיקר שקיבלנו חשיפה.

בואו ניכנס לזה;
אחת היכולות הכי חשובות של משווקים ברשתות החברתיות היא לעצור את הגולשים ולעניין אותם במשהו מכיוון שלמרביתנו אין סבלנות וחשק לצפות בפרסומות (אולי חוץ ממני). באשר לאותה ידיעה על בלדריות הסמים:
מיד לאחר פרסומה הרשתות החברתיות כבר דאגו לעשות ממנה מנעמים ומטעמים מכל סוג.
רובם בידוריים, ועלו לא מעט.

הנה דוגמאות אחדות שמצאתי בפייסבוק מקהילת הלימונים, קהילה שקרובה כבר ל-100,000 משתתפים ועוסקת בדיוק בבידור מהסוג שאתם הולכים לראות או ראיתם כבר ברשת במקומות אחרים.

לדוגמה הראשונה הקרדיט לשיר בן מאיר שהכינה לנו את המם (Meme) הנהדר הזה:

מם, כנגד ארבעת בנות דיברה תורה, טרנד הבלדריות קוק

בחור אחר מקהילת הלימונים בשם, סמואל סילמן הכין לנו מם אחר עם
Mr.Beast, אחד היוטיוברים הכי גדולים בעולם שידוע בזה שהוא נותן משימות לאנשים בעד כסף.

קומיקאים כבר הספיקו להעלות על זה קטעים מצחיקים, כמו אסף יצחקי, (מוזמנים להציץ)

יש עוד עשרות אחרים שכבר ראיתי שדאגו להעלות על המקרה משהו ולחוות עליו את דעתם האישית.

לכן, אם למשל הייתי מוצא משהו שאיכשהו קשור לאחד הלקוחות שלי, הייתי משתמש בתמונה של הבחורות (במידה ואפשר מבחינת חוקיות וזכויות יוצרים כמובן) וכותב על זה משהו, שיכול להיות מצחיק או מפתיע, אבל הוא רק רפרנס לעסק.

כאן המקום לדבר על פרסום שלילי.
האם יש דבר כזה בכלל פרסום שלילי?
נהוג לחשוב שלא משנה מה קורה, כל פרסום הוא פרסום טוב,
כי כשפרסום רע כן מצליח לעשות טוב, הוא פוגע חזק מאוד.
יחד עם זאת, פרסום שלילי יכול להיות טוב רק במקרים מסוימים.

"אבל רגע ירון, הבחורות האלה לא ביקשו או רצו לפרסם את עצמן. הן עברו על החוק וצפויות להישפט ולהיענש.״

נכון, אני אמנם מביא אותן רק בתור דוגמה, אבל מה שחשוב לקחת מהדוגמה הזאת הוא שפרסום שלילי יגיע לרוב מבלי שנדע שהוא מגיע ומבלי שנבקש. אני מדגיש את ״לרוב״ כי אני בטוח שבעבר או בהווה יש גאוני שיווק שחושבים על מהלכים שלמים כאלה וממנפים את השיווק שלהם.

בואו נביא דוגמאות חיוביות ודוגמאות שליליות ונבין את ההבדל:
את הדוגמאות הללו, אני בטוח שרובכם מכירים. למשל, הפרסום של חברת גולדסטאר.

הפרסום שלהם מכוון בדרך כלל לקהל גברי ולכן הם חטפו על כך ביקורת שלילית קשה.
בפועל, הקהל שנפגע מהפרסום המכוון לגברים הוא זניח כיוון שהרוב המוחלט של צרכני הבירה הם גברים.
כך יוצא שבמקרה הזה הפרסום השלילי העצים ככל הנראה את חשיפת המותג.

עכשיו בואו נביא דוגמה שלילית, אחת הדוגמאות האהובות עליי: הדר מוכתר.
פה אני כבר ללא ספק יודע שאין כאן קורא אחד או קוראת אחת שלא יודע/ת מי זאת.
הדר מוכתר עשתה המון רעש בקמפיין הבחירות שלה על מנת לנסות להיכנס לכנסת ישראל ולהיות חלק מהפרלמנט הישראלי. למרות כל החשיפה, הגימיקים ואף שקרים שנתפסה בהם, היא לא הצליחה להיבחר. יתרה מכך: היא הצליחה להשניא את עצמה על רוב הקהל הישראלי וללא ספק יזכרו לה את זה.

באשר לאותן ארבע בחורות: הן בהחלט קיבלו חשיפה רבה ואין כמעט אדם אחד בארץ שלא מזהה את דמותן. העובדה הזאת תשחק לרעתן כנראה כאשר ישתחררו מהכלא. סביר להניח שפניהן המזוהות עם הפשע לא יתקבלו בברכה במקומות עבודה או מול לקוחות, קולגות ועוד.

מה אתם חושבים?